DSC07135"רק האחד ששתה ממימי אגם הדממה יכול לשיר"
מקור הדברים הוא ערום, אין לו דמות או גוף, הוא יכול ללבוש כל צורה, אך אין " הוא" הצורה. מקור הרטט והמרחב בו הוא נע.
המקום הפנימי, שבו הדברים נולדים, מכיל בתוכו חלל ריק
ריק משמעו – פנוי, מרחב שלא מתרחש בו דבר.
רק באופן כזה יכול דבר מה להיווצר, בזכות הריקנות.
אלמנט הריקנות הוא בעל חשיבות עליונה במוסיקה
בדרך כלל, הזמן הריק בניגון הוא גם זמן הנשימה.
במסורות הקלאסיות והמיסטיות, ה"פעימה החסרה" זהו המרחב הקדוש המתנגן ללא מגע האדם, מרחב לחסר הצורה להתקיים.
זהו כלי, שבשלבים מתקדמים, הוא עוצמתי במידה שוה להשמעת הצליל עצמו. בזכות השקט שבין הצלילים, הצליל מקבל משמעות
ויש לו חלל להדהד.
במוסיקה, בד'כ מרכז המעגל הוא ריק (2\1 המעגל)
במסורת הס'ופים המוולוים הפעימה האחרונה היא ריקה (4\1 אחרון)
כל הויה מתהוה באופן בלתי מוחשי לפני שהיא לובשת דמות רעיון או נוסח… השקט הוא תחומה.
(מתוך הספר 'שערי ההיכל' מדריך למוסיקה מודעת/ ירון פאר)